מספר שנים לפני שנפטר, נשאל פרופ’ רפאל משולם, באחד מהראיונות שנערכו איתו, כיצד הוא רואה את עתידו של חקר הקנאביס. משולם השיב כי הוא צופה שהתחום רק ילך ויתרחב וכי צמח הקנאביס טומן בחובו עוד סיוע רב לחברה האנושית, שתשכיל לפתח עם הזמן עוד תרופות למחלות ובעיות שונות באמצעות קנאביס. במרץ, 2022, כשהוא בן 92 ומאחוריו שורה של הישגים חסרי תקדים כחלוץ העולמי של חקר הקנאביס, משולם נפרד מהעולם. “הכרתי אינטלקטואל פורץ דרך”, ספד לו, פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, “רוב הידע האנושי והמדעי על קנאביס נצבר בזכותו”, אמר כהן.
פרופ’ משולם- הפריצה:
את דרכו בחקר הקנאביס, החל פרופ’ משולם כשהצטרף ב-1953, מצויד בתואר שני בביוכימיה, לאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ’ משולם התעניין וחקר את הכימיה של חומרים טבעיים ובהם גם קנבינואידים, המצויים בצמח הקנאביס. בין השנים 1960 ל-1964, משולם השלים את הפרופסורה שלו במכון ויצמן והעמיק את חקר קנבינואידים. ב-1964, צוות מחקר שהוביל, הצליח להגיע לפריצת דרך מדעית , כאשר גילה את החומר הפעיל בקנאביס, קנבינואיד THC. גילוי זה אפשר לבודד את הרכיבים השונים של קנאביס, ולבחון את ההשפעות שלהם על גופנו. כך התגלה כי THC, הוא הגורם לתחושת “היי” עם צריכת קנאביס, ואילו קנבינואיד CBD, הוא בעל ההשפעה הרפואית החזקה ביותר.
חלוץ לפני המחנה:
גילוי קנבינואיד THC והיכולת לבודד אותו קנו לפרופ’ משולם תהילת עולם, הוא זכה בפרסים רבים על הגילוי ולמעשה הפך לחלוץ העולמי בחקר הקנאביס. משולם המשיך להעמיק את המחקר, הוא גילה רכיבים נוספים בצמח הקנאביס ואף את השפעתם על המערכת האנדוקנבינואידית, במעין רשת של העברת אותות קנבינואידים בצמח לקולטנים של קנבינואידים הפרושים במערכת האנדוקנבינואידית (מערכת האמונה על תהליכים ביולוגים רבים בגוף ובהם גם ויסות הגוף). משולם הוא גם האיש שתבע את המושג “אפקט הפמליה”, שמשמעותו כי קנאביס המכיל רכיבים שונים, בעל אפקט רפואי חזק יותר מצריכת רכיבי קנאביס כמו סיבידי ו-THC בנפרד. משולם המשיך כל חייו בחקר הקנאביס, הוא פרסם 350 מחקרים ו-3 ספרים העוסקים בקנאביס ורכיביו.
הפרופסור המפוזר:
למרות שפרופסור משולם היה מדען רציני ואיש מחקר בכל הוויתו, מחקריו בתחום הקנאביס, הפגישו אותו עם סיטואציות מצחיקות ומצבים מוזרים. כך למשל, במחקר הראשון שלו את הקנאביס, הוא תהה היכן יוכל להשיג קנאביס למחקר. לאחר בירורים, הסתבר כי מנהל המכון מיודד עם מפקד המשטרה המקומי. השניים ביקשו וקיבלו ממנו גוש חשיש שנתפס והוחרם על ידי משטרת ישראל. במהלך מחקריו הראשונים, פרופ’ משולם, ביקש לבחון את השפעת הקנאביס גם עליו ועל צוות החוקרים עמו הוא עובד. הוא ביקש מאשתו לאפות להם עוגה עתירת THC, חברי הצוות אכלו מהעוגה ולימים משולם סיפר “אחד מהם צחק בלי סוף, השני דיבר ללא הפסקה ואני הייתי ב”היי”. למרות הסיפורים המשעשעים האלו, הגילויים של משולם, אפשרו פיתוח תרופות ודרכי טיפול בקנאביס לסובלים ממחלות שונות כמו סרטן, דלקות מפרקים, סוכרת, דלקות, כאב, הפרעות שינה ועוד.
כבוד רבותיי, כבוד:
למרות שבישראל, קנאביס אינו חוקי (למעט לצרכים רפואיים למחזיקי רישיון משרד הבריאות), ישראל, בזכות משולם, חתומה על גילויים רבים בתחום חקר הקנאביס ואף העניקה לו ב-2000 את פרס ישראל לחקר הכימיה וב-2020, את פרס הארווי של הטכניון על גילויו. משולם גם היה חלק מהנבחרת המכובדת של האקדמיה הלאומית הישראלית של המדעים. כיו”ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה הלאומית למדעים. אך לא רק בישראל, משולם זכה לכבוד. הוא זכה בפרס המכון הלאומי לחקר הסמים, ארצות הברית, NIDA Discovery Award, פרס מפעל חיים, מטעם הקולג’ האירופאי נוירופסיכופרמקולוגיה (ECNP), בפריז, דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת אוהיו, פרס אריאנס מטעם החברה הפרמקולוגית ההולנדית ועוד. משולם מעולם לא פסק מחקר הקנאביס ורכיביו ובין השנים 99-00 כיהן כנשיא חברת מחקר קנבינואידים הבינלאומית. במותו, הוא הותיר אחריו גילויים רבים להולכים אחריו בדרך חקר הקנאביס, אישה, שתי בנות ו-7 נכדים
