מילון מונחים – כל מה שצריך לדעת על CBD וקנאביס

קנאביס – הקנאביס הוא צמח אשר נמצא מאז ומתמיד בשימוש האדם למטרות שונות – הפקת שמנים מזרעי הצמח למטרות רפואיות, עיבוד הצמח לסיבים וכמובן עישון ואידוי כדי ליהנות מהשפעתו הפסיכו-אקטיבית.

זרעי הקנאביס אינם בעלי השפעה פסיכו-אקטיבית, הם עשירים בחלבון ובחומצות שומן אומגה ונחשבים מזון מזין לבני אדם ולבעלי חיים. בתפרחת הקנאביס זוהו עד היום כ-165 חומרים פעילים הנקראים קנאבינואידים, שביניהם שני החומרים המרכזיים והמוכרים ביותר הם THC ו-CBD. בניגוד ל-THC, שהוא חומר פסיכו-אקטיבי, ה-CBD אינו משפיע על התודעה, ואינו ממכר.

לצמח הקנאביס זנים שונים הנבדלים זה מזה בריכוזי החומרים הפעילים שבהם, וכפועל יוצא גם בתחושה שהם מייצרים.

קנאבינואידים – החומרים הפעילים העיקריים בצמח הקנאביס, המעניקים לו את מגוון הסגולות וההשפעות שהוא מייצר. בצמח הקנאביס זוהו עד כה כ-165 קנאבינואידים, אך גם גוף האדם מייצר קנאבינואידים בעצמו. הקנאבינואידים המיוצרים בגוף האדם נקראים אנדו-קנאבינואידים, ואילו הקנאבינואידים הנמצאים בקנאביס בצורה טבעית נקראים פיטו-קנאבינואידים.

לשני סוגי הקנאבינואידים השפעות שונות על המוח ועל הגוף שנגרמות על ידי היצמדות לקולטני המערכת האנדו-קנאבינואידית או על ידי חסימה שלהם, בהתאם לצורך.

THC – טי אייץ’ סי (טטרהידרוקנאבינול Tetrahydrocannabinol) – אחד משני החומרים הפעילים המרכזיים בצמח הקנאביס, הידוע בהשפעה הפסיכו-אקטיבית שלו על המוח, כלומר זהו החומר ה”ממסטל” ושגורם תחושת “היי” בקנאביס. הראשונים לבודד אותו בצורתו הטהורה היו הפרופסורים הישראלים רפאל משולם ויחיאל גאוני, במסגרת מחקר שביצעו במכון ויצמן למדע בשנת 1964.

ל-THC סגולות של שיכוך כאבים, הוא תורם לטיפול בטרשת נפוצה, בפרקינסון, באיידס, בפוסט-טראומה ועוד. תרופת מרשם בשם מרינול (Dronabinol), המבוססת על THC סינתטי, מאושרת לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA). התרופה ידועה בתופעות לוואי נפשיות, שאינן קיימות בצריכת קנאביס, כנראה משום שבניגוד לתרופה, ה-CBD וקנאבינואידים אחרים בצמח מאזנים את השפעת ה-THC.

CBD (קנאבידיול Cannabidiol) – אחד משני החומרים הפעילים המרכזיים בצמח הקנאביס. ניחן בסגולות אנטי דלקתיות, אנטי פסיכוטיות, אנטי חרדתיות ועוד רבות אחרות. מאזן את השפעות ה-THC.  

ב-2017 פורסמו מסקנותיה של ועדת מומחים מטעם ארגון הבריאות העולמי, שבהן נקבע כי סיבידי אינו ממכר, אינו גורם תופעות לוואי, ואף עשוי לתרום לטיפול ב-17 מחלות ובעיות רפואיות שונות, בין היתר צמצום גידולים סרטניים, מחלות מעי דלקתיות, פרקינסון, דיכאון, אפילפסיה ועוד.

ב-2018 אישר ה-FDA לראשונה שימוש בתרופה בשם אפידיולקס, המבוססת על CBD, לצורך טיפול בחולי אפילפסיה משני סוגים. ב-2020 אושרה התרופה גם לטיפול בתסמונת גנטית נדירה.

סגולותיו הרבות של ה-CBD נלמדות בשנים האחרונות בעשרות מחקרים, והסדרתו מבחינה חוקית מתרחשת ביותר ויותר מדינות.

CGB (קנאביג’רול Cannabigerol) – קנאבינואיד שנמצא לרוב בכמות קטנה בקנאביס. בעצם הקנאבינואידים THC ו-CBD מתפתחים מחומצת CBG. אנטי בקטריאלי, אנטי סרטנימסייע נגד הפרעות שינה, תורם לחיזוק עצמות ומעודד יצירה של תאי מוח חדשים, בעיקר בקשישים.

CBN (קנאבינול Cannabinol) – קנאבינואיד פסיכו-אקטיבי (במידה מועטה) הנמצא במינונים נמוכים בצמח הקנאביס, בעיקר צמח בוגר שאוחסן במשך זמן. במצב כזה, חומצת ה-THC מתחמצנת והופכת לחומצת CBN. הקנאבינול הוא אנטי דלקתי, מסייע לאיזון המערכת החיסונית, משכך כאבים, תורם להפחתת לחץ תוך עיני ולהרגעת עוויתות, ובעיקר מרגיע ומרדים.

CBC (קנאביכרומן Cannabichromene) – קנאבינואיד ללא השפעה פסיכו-אקטיבית, אך בעל סגולות רפואיות רבות, כגון – השפעות אנטי ויראליות ואנטי סרטניות, שיכוך כאבים, חיזוק עצמות והקלת מתח וחרדה (ישנם מחקרים הטוענים כי בתחום זה יעילותו גבוהה פי 10 מזו של ה-CBD בתחום זה).

קאנביכרומין נחשב עד לאחרונה לקנאבינואיד מינורי בצמח הקנאביס, אך מחקרים של השנים האחרונות טוענים כי הוא נמצא בצמח בכמות גדולה יותר מאשר ה-CBD, וכי למעשה קנאבינואידים מסוימים שזוהו כ-CBD הם בעצם CBC.

המערכת האנדו-קנאבינואידית (ECS – endocannabinoid system) – מערכת עצבים פנימית הנמצאת בגופם של כל היונקים, וכן בגופם של בעלי חיים אחרים. המערכת מורכבת מקולטנים הפרושים בעיקר במערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית, ומסייעים לפעילותם התקינה של תהליכים ושל מערכות שונות בגוף, כגון: מערכת החיסון, חילוף החומרים, אותות כאב, הולכה עצבית ועוד. כאשר קולטני המערכת נחשפים לקנאבינואידים, נוצרות תגובות נוירו-כימיות שונות המאפשרות את פעילותה התקינה של המערכת ומשפיעות עליה.

מריחואנה – זן קנאביס המכיל ריכוז גבוה של THC וריכוז נמוך יחסית של CBD. השם מריחואנה מגיע מהשפה הספרדית. נקראת גם גנג’ה בהינדי.

המפ (Hemp) – זן קנאביס המכיל ריכוז נמוך במיוחד של THC – לכל היותר 0.3% – ועל כן נחשב לחוקי במדינות רבות (שמספרן גדל כל הזמן). נמצא בשימוש בתעשיות שונות – בניין, דלק, אופנה ועוד. מזן זה מופקים מוצרי ה-CBD.

שמן המפ – שמן המופק מכבישה של זרעי ההמפ. בעל סגולות חיוניות רבות כגון סיוע באיזון הורמונלי, הפחתת כולסטרול רע, ויסות רמות הסוכר בדם וחיזוק יכולת ההגנה והגמישות של העור. נוסף על כך עשיר בוויטמין A, ויטמין D, אומגה 3 ואומגה 6.

רבים מתבלבלים בין שמן המפ לשמן CBD, אך מדובר בשני שמנים שונים לחלוטין. שמן ההמפ מופק מזרעי הצמח, שבהם ריכוז ה-CBD אפסי.

כמווארים (Chemovars – chemical variants) – הזנים השונים של הצמח, מסווגים בהתאם להרכב הכימי של החומרים הקיימים בו. נקראים גם Chemotypes. הזנים נחלקים ל-3 קטגוריות עיקריות:

  • זנים שבהם ה-THC דומיננטי
  • זנים שבהם ה-CBD דומיננטי
  • זנים שבהם ה-THC וה-CBD מאוזנים

החלוקה לזנים מאפשרת להתאים זנים של קנאביס רפואי למשתמשים וכן לייצר שמני CBD והמפ בהתאם לדרישות של ארץ הייצור.

חומצה קנאבידיאולית CBDA – חומצה הנמצאת בצמח הקנאביס ומהווה את “מולקולת המקור” של ה-CBD, כלומר – הצורה הראשונית של ה-CBD, זו שקיימת בצמח הקנאביס לפני תהליך הדקרבוקסילציה, המתרחש לאחר חימום או תוך כדי תהליך הצמיחה הטבעי. על אף היותה המקור ל-CBD, החומצה הקנאבידיאולית היא בעלת הרכב כימי שונה, ולכן אין לה אותן סגולות רפואיות.

בצורתו הטבעית של הקנאביס, כל החומרים הפעילים קיימים בצורה חומצית: הצורה החומצית של THC, למשל, נקראת THCA (THC acid), ואילו “חומצת העל”, שהיא המקור ל-CBDA ול-THCA ולרוב החומרים הפעילים בצמח הקנאביס, נקראת CBGA.

דקרבוקסילציה (Decarboxylation) – תהליך חימום של צמח הקנאביס היבש או הטרי על מנת להפיק מתוך החומצות הקיימות בו את הקנאבינואידים. החימום מפריד את מולקולות הפחמן וכך למעשה מפרק את החומצות ומשאיר את הקנאבינואידים בצורתם הטהורה. כל חומצה מתפרקת בטמפרטורה אחרת.

RAW – כינוי לקנאביס טרי.

טרפנים – קבוצת תרכובות צמחיות שנמצאות בצמח הקנאביס לצד הקנאבינואידים שגם להן סגולות רפואיות רבות. הטרפנים קיימים בכל סוגי הצמחים והם האחראיים לריח ולטעם של כל צמח.

טרפנואידים/איזופרנואידים – סוג של טרפנים, בעלי הרכב כימי מעט שונה.

פלבונואידים – קבוצת תרכובות נוספת בצמחים שונים ובצמח הקנאביס בפרט, המשפיעות על הצבע, על הטעם ועל הריח של הצמח, וגם על סגולותיו התרפויטיות.

אפקט הפמליה – השם שניתן להשפעה הכוללת של מיצוי המכיל את כל קשת הרכיבים בקנאביס יחדיו (ספקטרום מלא של קנאבינואידים, טרפנים ופלבונואידים) הודות ליחסי הגומלין ביניהם, לעומת השפעתם כאשר רכיבים מסוימים מנוטרלים או מבודדים.

Non-intoxicating (לא משכר) – מונח המתאר השפעה שאינה “ממסטלת“, אינה משכרת ואינה גורמת תחושת “היי”. מתייחס במקומות רבים להשפעה של CBD, אשר אינו נקשר לקולטני המערכת האנדו-קנאבינואידית שאחראים לתחושת ה”היי” ולכן אינו גורם לה.

פסיכו-אקטיבי – מונח המתאר השפעה על ההכרה, על התודעה ועל התפיסה, אשר נוצרת בעקבות צריכת סמים וחומרים משכרים המשפיעים על המוח ועל מערכת העצבים. תרופות מרשם רבות, כמו משככי כאבים, וחומרי הרדמה שונים, הם חומרים פסיכו-אקטיביים.

בעוד ה-THC מוגדר כחומר פסיכו-אקטיבי לכל דבר, השפעת ה-CBD על המוח ועל מערכת העצבים המרכזית נעשית בעקיפין ואינה מייצרת השפעה על התודעה. לכן, מדינות רבות בעולם מכירות ב-CBD כחומר בטוח, שאינו סם, ומגדירות אותו כחוקי לשימוש.

שמן CBD ספקטרום מלא (Full spectrum CBD oil) – שמן המבוסס על מיצוי מלא של המפ המכיל את כל מגוון הקנאבינואידים, כולל THC, לצד טרפנים ופלבנואידים רבים. ספקטרום מלא מאפשר את אפקט הפמליה.

שמן CBD ספקטרום רחב ( Broad spectrum CBD oil) – שמן המבוסס על מיצוי המפ ללא THC. בשמן זה לא מתקיים אפקט הפמליה.

שמן CBD טהור (Isolate) – שמן המכיל מיצוי טהור של CBD בלבד.

מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר – Neurotransmitter) – מולקולה המשמשת להעברת תשדורות כימיות בין תאי העצב השונים של מערכת העצבים המרכזית. במערכת האנדו-קנאבינואידית, הקנאבינואידים משמשים מעין מוליכים עצביים.

קולטן (רצפטור – Receptor) – חלבון המקבל מידע חיצוני ומעביר אותו אל התא על מנת שיפעל בהתאם. קולטנים עצביים מגיבים למידע המגיע ממוליכים עצביים. הקולטנים של המערכת האנדו-קנאבינואידית מגיבים לקנאבינואידים.

אות הופכי (Retrograde signaling) – תהליך בביולוגיה שבו אות עושה את המסלול ההופכי, מתא המטרה אל תא המקור. קנאבינואידים פועלים בצורה של אות הופכי.

השליח העצבי המעורר (חומצה גלוטמית  Glutamate) – חומצה אמינית, אחת הנפוצות בחי ובצומח, שיש לה השפעה מעוררת על הפעילות העצבית. כאשר קנאבינואידים “משפיעים לאחור” (בצורה של אות הופכי) על תאי עצבים המשחררים חומצה גלוטמית, הם למעשה מעכבים את שחרורו וגורמים אפקט מרגיע.

השליח העצבי המרגיע (חומצה גאמא אמינובוטירית – GABA) – חומצה אמינית הנמצאת בחי ובצומח. נגזרת של החומצה הגלוטמית. משמשת כמוליך עצבי מרגיע, שניחן בהשפעה מעכבת על הפעילות העצבית. כאשר קנאבינואידים “משפיעים לאחור” (בצורה של אות הופכי) על תאי עצבים המשחררים GABA, הם למעשה מעכבים את שחרורו וגוררים אפקט מעורר.

אנאנדמיד (Anandamide) – אנדו-קנאבינואיד הממלא חלק חשוב בתהליך ההתפתחות העוברית וקשור לרגשות האושר והשמחה, שמהם קיבל את שמו (“אנאנדה” בסנסקריט משמעה אושר פנימי). האנאנדמיד בודד לראשונה ב-1992 באוניברסיטה העברית בירושלים, על ידי צוות המחקר של פרופ’ רפאל משולם.

האנאדמיד דומה בתכונות מסוימות לפיטו-קנאבינואידים כמו ה-THC וה-CBD, ובדומה להם נע בצורה של אות הופכי.

2AG (קיצור ל: 2-Arachidonoylglycerol) – אנדו-קנאבינואיד נוסף שבודד על ידי צוות המחקר של פרופ’ משולם ב-1992. מצוי במערכת העצבים המרכזית, במוח, בעמוד השדרה ובחלב אם.

Fatty Acid Amide Hydrolase (קיצור: FAAH) חומצת שומן הגורמת פירוק של האנאנדמיד. כתוצאה מכך פוחתת רמת השמחה והאושר ועולה הסיכון לפתח חרדה ודיכאון. בתחום הטיפול התרופתי בדיכאון וחרדה, נעשים ניסיונות להשתמש במעכבי FAAH ממקור סינתטי. מחקרים מראים כי CBD משמש מעכב טבעי של FAAH.