השימוש בקנאביס לטיפול בבעיות רפואיות ומחלות שונות, מבוסס על מחקרים מדעיים שבחנו את סגולותיו והציגו ראיות אודות היתרונות הרפואיים הרבים שלו. צריכת קנאביס לשימוש רפואי, איננה טרנד או גימיק, היא מבוססת על עשרות שנים של חקר הקנאביס. באוניברסיטאות וגופי מחקר רבים בעולם, מכירים בפוטנציאל הרב של קנאביס ומגלים בכל יום, עוד על יתרונותיו הרבים. עולם המדע עבר כברת דרך מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, עת חוקרים ישראלים גילו את הרכיבים הפעילים בצמח ועד היום, להלן 5 דברים שכדאי לדעת, על המדע מאחורי הקנאביס:
1. גילוי הרכיבים הפעילים בצמח:
פריצת הדרך המדעית הראשונה בחקר הקנאביס, קרתה דווקא במדינה מזרח תיכונית קטנה, ישראל. ב-1964, פרופ’ רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בחן לראשונה את המנגנונים הביולוגיים בקנאביס אשר משפיעים על גופנו. הוא גילה את קנבינואיד THC, בודד אותו מיתר הרכיבים וכך מצא ש-THC הוא הגורם להשפעה משנת התודעה של קנאביס. מאז ועד היום, התגלו יותר מ-100 קנבינואידים בצמח הקנאביס ועולם המדע מצא ראיות אודות השפעותיהם. כמו למשל רכיב CBD שאינו משנה תודעה וניחן בסגולות רפואיות רבות. עולם המדע ממשיך לחקור עוד ועוד קנבינואידים בצמח, אולם כבר בשלב זה, לאור הגילויים עד כה, ניתן לבודד את הרכיבים ולהפיק מהם מוצרי קנאביס עם שיעורים משתנים של קנבינואידים שונים. כך ניתן להפיק מוצר עשיר ב-CBD שאינו גורם לשינוי תודעה, או מוצר עשיר ב-THC, שהוכח כבעל יעילות גבוה בשיכוך כאבים. בידוד הרכיבים מאפשר רפואה מותאמת אישית, לכל מטופל על פי צרכיו.
2. גילוי “אפקט הפמליה”:
קנאביס מכיל עשרות חומרים פעילים, הנחלקים ל-3 קבוצות עיקריות: קנבינואידים (כמו THC ו-CBD), פלבנואידים וטרפנים. בעת חקירתו את השפעת רכיבי הקנאביס על בני אדם, פרופ’ משולם, מהסעיף הקודם, הבחין כי כאשר מבודדים את החומרים השפעתם פחות חזקה ואפקטיבית, מאשר כשהם נצרכים יחד. הוא כינה את התופעה “אפקט הפמליה”, אשר במילים פשוטות משמעה כי במקרה של קנאביס, השלם עולה על סך חלקיו. מאז, נמצא במחקרים מספר, כי אכן צריכת קנאביס המכיל את הרכיבים השונים, ממקסמת את הפוטנציאל הרפואי שלו. כך לדוגמא, אם מתאימים למטופל מוצר קנאביס עשיר CBD שאינו משנה תודעה, אחוז מזערי של THC וטרפנים נוספים, יגביר את יעילותו הרפואית מאשר צריכת CBD מבודד.
3. טריכומות המפתח ל-DNA של קנאביס:
במשך שנים רבות, ניסו חוקרי קנאביס לעמוד על תפקידן של טריכומות. טריכומות, בעין בלתי מזויינת נראות כמו שערות המצויות על פרח קנאביס ועל העלים הקטנים הצמודים להם. הן דומות בצורתן, לפטריה בעלת גבעול ארוך. טריכומות היוו גורם נעלם בקרב חוקרי קנאביס, עד גילוי מדעי של “אוניברסיטת קולומביה”, בניו יורק, מצא כי הריכוזים הגבוהים ביותר של הרכיבים הפעילים בקנאביס, נמצאים בטריכומות. גילוי זה, הבהיר כי ניתן לדעת את איכותו של זן הקנאביס, על סמך ריכוז החומרים המצויים בטריכומות כי הוא זה שיקבע את ה-DNA של הקנאביס. הגילוי המדעי סייע למגדלים וחוקרים, לדעת כיצד להפיק קנאביס רפואי איכותי, על סמך האינדיקציה של טריכומות.
4. מיצינו? מיצוי בשיטת CO2:
הגילויים של מחקר הקנאביס, הולידו שכלול של שיטות המיצוי שלו ולמעשה השבחה של קנאביס רפואי ועשיר בקנבינואידים. כשמדברים על מיצוי קנאביס, מתכוונים, למוצרים המופקים מקנאביס, אך באמצעות מיצוי במעבדה, הם כוללים ריכוז גבוה יותר של קנבינואידים, מאשר הקנבינואידים הקיימים בצמח באופן טבעי. קיימות שיטות מיצוי שונות, חלקן אינן איכותיות ולא באמת משביחות את המוצר. מיצוי בשיטת C02, הוכח כנקי, מדויק ואיכותי ביותר. מוצרים שהופקו בשיטת מיצוי זו, לרוב יהיו יקרים יותר, אך גם איכותיים ובעלי ריכוז מדויק של קנבינואידים.
5. תואר במדעי קנאביס:
קנאביס הפך בעשרות השנים האחרונות לתחום חקר המעסיק מאוד את עולם הרפואה. לצד הגילויים המדעיים של סגולות הצמח, החלו להתפתח ברחבי העולם, מחלקות וקליניקות אשר התמקדו בחקר קנאביס. ישראל לא נשארה מאחור. ב”אוניברסיטה העברית”, בירושלים פועל כבר שנים, המרכז הבינתחומי לחקר קנבינואידים. חוקרים בעלי שם עולמי ובהם פרופ’ רפאל משולם, בוחנים שם את נפלאות הקנאביס. ב-2019, הכריזו “מכללת ספיר”, “מכללת עמק יזרעאל” והטכניון על קורסים אקדמיים, בשיתוף היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק”ר), העוסקים במדעי הקנאביס. הפוטנציאל הרפואי, הסביבתי והכלכלי של קנאביס, הפך את חקר הקנאביס לתחום מחקר נחשק.
