המערכת האנדו-קנאבינואידית היא מערכת העברת אותות המשפיעה על מגוון תפקידים ומערכות בגוף האדם. זו מערכת שקיימת בגופם של יונקים רבים ובהם בני אדם והיא מתפרסת בכל האיברים החיוניים בגוף (מוח, מערכת העצבים, מערכת החיסון ועוד). גילויה על ידי חוקרים ישראלים בהובלת פרופ’ רפאל משולם, פתחה תחום מחקר חדש בביוכימיה ובחקר המוח. עולם המדע טרם עמד על כל תפקידיה ופעולותיה של המערכת הזו, אולם המחקר המדעי עד כה הביא ראיות לכך שמערכת זו מסייעת בין היתר על שמירת איזון וויסות הגוף ומשפיעה על תהליכים חשובים בגוף ביניהם: שינה ,מצב-רוח, תאבון, זיכרון, פוריות ורבייה, פעילות מערכת הדם, פעילות מערכת העיכול, מוטוריקה,תפקודי כבד, תפקודי עור ועצבים ועוד. בצמח הקנאביס מצויים עשרות קנבינואידים. כשאדם צורך קנאביס, קנבינואידים בצמח מתקשרים עם קולטנים במערכת האנדו-קנאבינואידים. מנגנון זה מביא להגנה על הגוף ולסיוע בטיפול במחלות ובעיות רפואיות שונות. להלן 5 דברים שכדאי לדעת על המערכת האנדו-קנבינואידית
- המערכת האנדו-קנאבינואידית -גאווה ישראלית
- מה תפקידה של המערכת האנדו-קנבינואידית?
- מה משותף למערכת האנדו-קנבינואידית ולקנאביס?
- האם יכול להיות מחסור באנדו-קנבינואידים?
- כיצד משפיע קנאביס על המערכת האנדו-קנאבינואידית?
המערכת האנדו-קנבינואידית-גאווה ישראלית:
מאות בשנים עושים בני האדם שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, אך רק בעת החדשה, לאור הגילוי של המדען הישראלי,פרופ’ רפאל משולם, את המערכת האנדו-קנאבינואידית בגופנו, הבין עולם המדע את הפוטנציאל הרפואי האדיר של קנאביס. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הצליח המדען הישראלי, פרופ’ משולם לבודד את רכיביו המרכזיים של צמח הקנאביס. בשנות ה-90 של המאה הקודמת ולאחר שרכיבי הקנאביס בודדו, חקר פרופסור משולם את הקולטנים בגוף אשר מגיבים אליהם וגורמים לשרשרת של תגובות ביולוגיות. חקר הקולטנים הוביל אותו לגילוייה של המערכת האנדו-קנאבינואידית, אשר משפיעה על קשת רחבה של תהליכים כימיים וביולוגיים בגופנו ובעלת חשיבות רבה בשמירה על בריאות, איזון ותקינות גופנו. פרופ’ משולם זכה לתהילת עולם על גילוי זה אך גם פתח פתח לשדה מחקר חדש בתחום המוח והביוכימיה ולאופטימיות רבה בנוגע לפוטנציאל הרפואי של הקנאביס.
מה תפקידה של המערכת האנדו-קנבינואידית?
עולם המדע טרם עמד על כל תפקידיה ופעולותיה של המערכת הזו, אולם המחקר המדעי עד כה הביא ראיות לכך שמערכת זו מסייעת בין היתר על שמירת איזון וויסות הגוף ומשפיעה על תהליכים חשובים בגוף ביניהם: שינה ,מצב-רוח, תאבון, זיכרון, פוריות ורבייה,פעילות מערכת הדם, פעילות מערכת העיכול, מוטוריקה ,תפקודי כבד, תפקודי עור ועצבים ועוד. במערכת זו קיימים 3 רכיבים מרכזיים:
- אנדו-קנבינואידים – מולקולות אשר גופנו מייצר באופן טבעי
- קולטנים – רצפטורים הנקשרים לאנדו-קנאבינואידים כדי לאותת למערכת על פעולה
- אנזימים – אחראים על פירוק אנדו-קנבינואידים לאחר שביצעו את תפקידם.
הקולטנים של המערכת האנדו-קנבינואידית פרוסים בכל רחבי הגוף – במוח ,מערכת החיסונית, במערכת העצבים, במערכת הקרדיווסקולרית, במערכת הרבייה, במערכת העיכול ובשלפוחית השתן. הפעלתם נועדה לסייע בהגנה על הגוף שלנו מפני מחלות וכן בחתירת לוויסות ואיזון הגוף. במילים פשוטות תפקודה התקין של המערכת האנדו-קנבינואידית הכרחי לתפקוד תקין של הגוף.
מה משותף למערכת האנדו-קנבינואידית ולקנאביס?
התשובה היא -קנבינואידים. גם במערכת האנדו-קנבינואידית, קרי בגופנו וגם בקנאביס יש קנבינואידים. קנבינואידים הם מולקולות אשר נמצאות בצמחים רבים בטבע כמו בקנאביס וכן בגוף האדם. הגוף שלנו מייצר באופן טבעי קנבינואידים ואלו מכונים אנדו-קנבינואידים. אלו מרכיבים את המערכת האנדו-קנבינואידים והם מצויים בכל המערכות החשובות בגופנו.עד היום זיהו המומחים שני אנדו-קנבינואידים:אננדמיד (AEA) ו-(2-AG). קנבינואידים שמקורם צמחי כמו בקנאביס מכונים פיטו-קנבינואידים . צמח הקנאביס מכיל עשרות קנבינואידים אולם שני המרכזיים והנחקרים ביותר שבו הם THC ו-CBD.למרות שהרכבם הכימי נראה דומה יש ביניהם הבדלים מהותיים. בעוד ש-THC הוא הרכיב משנה התודעה בצמח, הגורם תחושת “היי”, CBD או בשמו המלא,קנאבידיול, נעדר כל השפעה פסיכו-אקטיבית. ארגון הבריאות העולמי קבע שהוא אינו סם ואינו ממכר. יתרונו של סיבידי כרכיב שאינו “ממסטל” בקנאביס אפשרה את הרחבת השימוש בו גם לילדים ולקשישים. כשאדם צורך קנאביס, הרכיבים הפעילים בצמח נספגים בגופנו ומפעילים קולטנים המצויים במערכת האנדו-קנאבינואידית, המנגנון הזה מספק הגנה לגופנו בשורה של מחלות ובעיות רפואיות.
האם יכול להיות מחסור באנדו-קנבינואידים?
ישנם חוקרים הגורסים כי בעיות רפואיות מסוימות עלולות לנבוע ממחסור באנדו-קנבינואידים שמייצר הגוף. הם אף מכנים זאת “תסמונת חוסר אנדו-קנבינואידים” . לתאוריות אלו עדיין אין הוכחות מדעיות חותכות נדרש עוד מחקר רב כדי לקבוע שאכן קיימת תופעה של מחסור באנדו-קנבינואידית. בסקירה מדעית שפורסמה ב-2016 על ידי איתן ב.רוסו ומרי אן ליברט בחנה עשור של מחקרים על תיאורית החסר באנדו-קנבינואידית ונראה כי נמצאו ראיות התומכות בכך שמחסור באנדו-קנבינואידים הוא אחת הסיבות למיגרנות, פיברומיאלגיה ומעי רגיז. במידה ותאוריה זו תוכח כנכונה הרי שצריכת קנאביס מאפשרת להכניס לגוף קנבינואידים מן הצמח אשר יוכלו להביא לאיזון ולכמות הקנבינואידים הנדרשים בגוף.
כיצד משפיע קנאביס על המערכת האנדו-קנבינואידית?
קנבינואידים בצמח הקנאביס (פיטו-קנבינואידים), נקשרים לאותם קולטנים אליהם נקשרים קנבינואידים טבעיים בגופנו (אנדו קנבינואידים). שני הקולטנים במערכת האנדו-קנאבינואידית איתם מתקשרים הפיטו-קנבינואידים בקנאביס הם CB1 המצוי בעיקר במוח, אליו נקשר בעיקר THC (ומכאן השפעתו משנת התודעה על המוח ) והקולטן והשני CB2 המצוי בעיקר ברקמות הגופניות ובמערכת החיסון. בעוד שחוקרים מצאו כי THC נקשר בבירור לשני הקולטנים CB1 ו-CB2, במקרה של CBD הקשר אינו ברור דיו אך החוקרים מעריכים שהוא משפיע על היקשרות האנדו-קנאבינואיד אננדמיד (המכונה גם הורמון האושר מסייע בשמירה על מצב הרוח) בכך שהוא מעכב את פירוקו ולכן מסייע להארכת תחושת “האושר” והרגיעה. מאחר שחלק גדול מהמחלות נובעות מבעיות עצביות,דלקות וגירוי של תאי חיסון ,נמצא ששימוש בקנאביס מסייע בשיכוך כאבים, הפחתת דלקות, שמירת המערכת החיסונית ועוד. כל אחד קנבינואידים בקנאביס משפיע אחרת על גופנו כך שקנאביס עתיר THC במפגשו עם המערכת האנדו-קנבינואידית מסייע להגברת תיאבון והורדת כאב בעוד שסיבידי במפגשו עם המערכת האנדו-קנבינואידת מסייע בהפחתת תחושות של חרדה ודיכאון,טיפול בדלקות,הרגעה ושיכוך כאבים.
