מוצרי קנאביס בסל התרופות בישראל והשפעת הרפורמה

קנאביס הוא צמח טבעי שמופקות ממנו תרכובות שונות, חלקן בעלות השפעות פסיכואקטיביות וחלקן נעדרות השפעות כאלו. אלפי שנים הצמח שימש מרפאים כחומר מרדים ומאלחש, אך לאחר הכרזתו כחומר לא חוקי בשנות ה-30 של המאה ה-20 אסרו מדינות רבות את השימוש בו. 

הקנאביס משפיע על הגוף באמצעות התקשרות למערכת האנדוקנבינואידית, האחראית בין היתר לשמירה על איזון פיזיולוגי-כימי ולהפחתת רמת הדלקתיות בגוף. הפיטוקנבינואידים (רכיבים פעילים) בצמח הקנאביס נקשרים לקולטנים CB1 ו-CB2 במערכת האנדוקנבינואידית ובכך מסייעים לגוף להתמודד עם עומס דלקתי ולהפחית את רמות הכאב.

קנאביס בישראל

בישראל השימוש בקנאביס מותנה באישור רפואי ומותר למטרות רפואיות מוגדרות בלבד. את האישור ניתן לקבל רק אם החולה עומד בתנאים מקדימים שהגדירה היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) ואם הטיפול הקונבנציונלי לא הוכיח את עצמו. כמו כן קיימות הגבלות הנוגעות לכשירות הנפשית של המטופלים ולהיסטוריה הרפואית-הנפשית שלהם. האישור שניתן מקנה למשתמש רישיון לרכוש קנאביס מספק מוגדר.

רפורמת הקנאביס בישראל

ב-2016 החל משרד הבריאות לגבש מתווה ראשוני לרפורמת הקנאביס, במטרה להסדיר את נושא השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, ובכלל זה את איכות הזנים, את תנאי הגידול והגדרת הצמח כתרופה. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-2019 והיא נוגעת בארבעה נושאים מרכזיים:

  1. הנפקת הרישיון – קיצור ניכר של תהליך קבלת הרישיון לקנאביס והכשרת רופאים להנפקת רישיון ללא צורך בהמתנה לאישור היק"ר.
  2. העלות -בעבר כל משתמש קנאביס נדרש לשלם 370 ₪ מדי חודש, ללא תלות בהיקף הצריכה שלו. במצב זה משתמשים שצרכו קנאביס רפואי בכמויות קטנות סבסדו משתמשים שצרכו קנאביס רפואי בכמויות גדולות. כיום המחיר מתנהל בשוק חופשי ונתון לשיקול הדעת של היצרנים, של הספקים ושל גורמי ההפצה בשרשרת האספקה. צרכנים המשתמשים בקנאביס רפואי בכמות גדולה נדרשים לשלם יותר. 
  3. הספקים – הסדרת הנושא התבטאה בשילוב חוליות נוספות בשרשרת האספקה. אם עד הרפורמה היה הצרכן הסופי מורגל לרכוש את הקנאביס ישירות מהמגדל ללא גורמים מתווכים, הרי שהיום המגדל מעביר את התוצרת לאריזה במפעל ומשם היא מופצת לבתי המרקחת ונמכרת למשתמש.
  4. המרשם – לפני הרפורמה היה המגדל עצמו ממליץ לצרכנים על המינון ועל זן הקנאביס המתאים לחולה. כיום אין הדבר אפשרי, ובעל הרישיון רוכש את הקנאביס מבית המרקחת בהתאם לזן הקנאביס (סאטיבה או אינדיקה) ולאחוז החומרים הפעילים בו (CBD ו-THC) המצוינים במרשם.

אילו בעיות נוצרו בעקבות רפורמת הקנאביס?

בשנה הראשונה להחלת הרפורמה התלוננו הצרכנים על מחסור במלאי: חוסרים בזנים מסוימים, חוסרים בנקודות הפצה, חוסר במפעלי ייצור וחוסר במעבדות בדיקה. מחסור זה נבע בעיקרו מסגירת חוות גידולי הקנאביס של "תיקון עולם", שפעלה בביריה בהתאם לתקנות הקנאביס שקדמו לרפורמה. נוסף על כך תעשיית הקנאביס היא תעשייה חקלאית, ועל כן תלויה למשל בכמות המשקעים השנתית, שמשפיעה על התפוקה. תוצרת הקנאביס שבחורף הייתה באיכות נמוכה יותר מתוצרת הקנאביס בקיץ, קשיים בייצור מלאי שיעמוד בדרישות הרפורמה החדשה ומחסור ברופאים הרשאים להנפיק רישיונות לקנאביס – היו עוד גורמים למחסור.

משרד הבריאות טיפל בבעיית החוסרים בין היתר על ידי שחרור מלאי שהמתין במחסנים, על ידי הכשרה של רופאים נוספים למתן הרישיון, וכן על ידי הקלות זמניות בתהליכי בקרת האיכות ופתיחת השוק לייבוא קנאביס.

כיום, ישראל הפכה למעצמת קנאביס רפואי: כ-60,000 רישיונות הונפקו בשנה שלאחר החלת הרפורמה. עלות הקנאביס למטופלים כמעט הכפילה את עצמה, ובמקרים מסוימים אף שילשה את עצמה, וקיים קושי לעמוד בביקוש. בריאיון לערוץ החדשות 13 תיאר הפסיכיאטר ד"ר איליה רזניק, אחד ממומחי הקנאביס הגדולים בעולם ומי שליווה את הרפורמה משלביה הראשונים, כי מאז שבתי המרקחת החלו לנפק קנאביס הוחמר מצב המטופלים, ונראה שמי שמרוויח מכל העניין הם בעלי השליטה בחברות התרופות.

הקלות זמניות בתהליכי בקרת האיכות (בדיקות המעבדה), והתנאים למגדלים חדשים כדי לזרז את כניסתם התוצרת שלהם לשוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *