מה ההבדל בין מריחואנה לקנאביס?

גראס הוא כינוי נוסף לצמחי קנאביס עם תכולת THC גבוהה.
השם גראס (באנגלית: Grass) מגיע בדומה לוויד (Weed) מהשם עשב באנגלית. משום ששדה קנאביס נראה בהתחלה כמו שדה עם עשב ירוק.

באנג (באנגלית: Bong): כינוי במקורו במילה מהשפה התאילנדית “baung” המתארת גליל במבוק המשמש לעישן קנאביס. צריכת הקנאביס בבאנג נעשית בדרך של אידוי ולא עישון ולכן, צריכת קנאביס בבאנג נחשבת לפחות מזיקה מאשר בעישון.
באצים (באנגלית: Buds): מקור השם הוא במילה Buds המתייחסים לפרחים ללא עלי כותרת של צמחי הקנאביס.
בוף: מילה המתארת שארית של חשיש או תפרחת קנאביס שנותרה מהשימוש הקודם.
ג’וינט (באנגלית: Joint): כינוי נפוץ לסיגריה מגולגלת המכילה רק פרחי קנאביס.
גאנג’ה (באנגלית: Ganja): כינוי נפוץ לקנאביס שמקורו בשפה ההינדית.
גראס (באנגלית: Grass): כינוי וותיק לצמחי קנאביס היה נפוץ בעיקר בשנות ה-60 בתקופת ההיפים.
דופ (באנגלית: Dope): כינוי שבעבר שימש בכדי לתאר קנאביס איכותי אך לאחר מכן השימוש בו השתנה לתיאור של מנת סמים שונים כגון: הרואין, קוקאין, הרואין ועוד.
המפ (באנגלית: Hemp): כינוי לצמחי קנאביס עם ריכוז THC מאוד נמוך, פחות מ-0.3% THC. צמחי המפ לא גורמים להשפעה הפסיכואקטבית והם משמשים לייצור של מגוון מוצרים כמו: חבלים, נייר, בגדים, נעלים, תוספי מזון כמו זרעי המפ ושמן CBD ומוצרים נוספים.
וויד (באנגלית: Weed): כינוי לקנאביס הנחשב לכינוי הנפוץ ביותר וכמו גראס גם הוא מדמה את צמחי הקנאביס לעשב.
חשיש (באנגלית: Hashish): זהו כינוי למוצר מסויים שמופק מהטריכומות של צמחי קנאביס והוא עשיר יותר ב-THC תפרחות יבשות של קנאביס. מקור המילה חשיש הוא בערבית מהמילה עשב.
ירוק: כינוי ישראלי לקנאביס שמטרתו להדגיש שצמח הקנאביס הוא דבר טבעי.
מריחואנה (באנגלית: Marijuana): כינוי לקנאביס שמקורו במקסיקו.
ספליף (באנגלית: Spliff): כינוי לסיגריית קנאביס מגולגלת המכילה גם פרחי קנאביס וגם טבק.
פוט (באנגלית: Pot): מילה בספרדית המשמשת ככינוי עבור חשיש. מקור המילה במשקה ספרדי בשם “Potación de guaya” שהכיל יין או ברנדי עם פרחי קנאביס.
פייסל: כינוי ישראלי עבור סיגריה מגולגלת עם טבק וחשיש או פרחי קנאביס.
צינגלה: זהו כינוי ישראלי מיושן לסיגריה מגולגלת עם קנאביס ומקור המילה ביידיש במילה “צינגעלע” המגיעה מהמילה הגרמנית: Zünglein שפירושה לשונית.
קוש (באנגלית: Kush): כינוי לזני קנאביס מזן אינדיקה שעם השנים הפך לכינוי עבור זני קנאביס איכותיים.
ריפר (באנגלית: Reefer): כינוי שמגיע מעולמם של הימאים. השם ריפר שימש בכדי לתאר מפרש מגולגל הדומה לגו’ינט מגולגל.
420: המספר 420 הוא שם קוד עבור קנאביס, המתאר קנאביס או שימוש בקנאביס וזהו גם קוד המתאר את יום הקנאביס העולמי שנחגג ב-20 באפריל בכל שנה ברחבי העולם.

בעיקרון קנאביס רפואי וקנאביס רגיל מגיעים מאותו המקור – צמחי קנאביס.
אולם, הרגולציה על קנאביס רפואי גורמת ליצירת מוצרי קנאביס איכותיים יותר, נקיים יותר ובעלי השפעות ייחודיות.
להלן סיכום ההבדלים בין קנאביס רפואי לקנאביס רגיל:
קנאביס רפואי איכותי יותר מקנאביס רגיל: קנאביס רפואי גדל בתנאים מבוקרים תחת פיקוח משרד הבריאות, המוצר הסופי נבדק במעבדות בכדי לוודא שאיכותו גבוהה.
קנאביס רפואי הוא חוקי: קנאביס רפואי ניתן לרכישה באופן חוקי עם רישיון מיוחד ותחת פיקוח רפואי. לעומת זאת, קנאביס רגיל, אינו חוקי וניתן לרכוש אותו רק בשוק השחור.
קנאביס רפואי זול יותר מקנאביס רגיל: משרד הבריאות מפקח על מחיר מוצרי הקנאביס הרפואי ולכן טווח מחירי הקנאביס הרפואי הוא פחות או יותר אחיד לכל החולים, ללא קשר לכמות. בקנאביס רגיל המחיר נקבע על פי קריטריונים של היצע וביקוש.
לקנאביס רפואי יש מגוון של השפעות: חברות קנאביס רפואי רבות מבצעות מחקרים בכדי לאתר זני קנאביס בעלי השפעות ייחודיות שמתאימות למגוון של מצבים ומחלות. קנאביס רגיל לעומת זאת, מכוון למטרה אחת “לספק סוטול טוב לצרכן”.
לקנאביס רפואי יש פחות תופעות לוואי שליליות: הפיקוח הרפואי והמעקב והבקרה אחר החולים מאפשר סילוק של זנים בעלי השפעות שליליות מהשוק. בקנאביס רגיל חוסר הפיקוח והבקרה גורם לכך שיהיו יותר השפעות שליליות בגלל מאפייני זנים שונים, מינון לא מבוקר ולכלוך של המוצר בחומרים רעילים אחרים.
לסיכום, מוצרי קנאביס רפואי הם איכותיים, נקיים ובטוחים יותר לשימוש מאשר מוצרי קנאביס רגיל.